Help:Reading (עברית)

מכיוון שרוב רובו של ה-ArchWiki מכיל הנחיות שעשויות לדרוש הבהרה עבור משתמשים חדשים ב-Arch Linux (או ב-GNU/Linux בכלל), סקירה זו של נהלים בסיסיים נכתבה הן כדי למנוע בלבול בהבנת המאמרים והן כדי למנוע חזרה על מידע בתוכן עצמו.

ארגון

רוב המאמרים ב-ArchWiki אינם מנסים לספק מבוא מקיף לנושא בודד; במקום זאת, הם נכתבים בהתאם לעיקרון "אל תחזור על עצמך", מתוך הנחה שהמשתמש יחפש ויקרא כל חומר תומך שהוא עדיין אינו מבין. במידת האפשר, חומר תומך כזה מסומן במאמר באמצעות עיצוב מיוחד, ראו #עיצוב.

בשל ארגון זה, ייתכן שיהיה צורך לבחון מספר מקורות קשורים על מנת להבין באופן מלא מאמר ב-ArchWiki. בפרט, משתמשים חדשים ב-Arch (או ב-GNU/Linux בכלל) צריכים לצפות שיצטרכו לקרוא מספר רב של מאמרים, אפילו בעת פתרון בעיות פשוטות. חשוב במיוחד ללמוד את החומר התומך לפני שמבקשים עזרה נוספת ממשתמשים אחרים.

עיצוב

קישור לסעיף במאמר הנוכחי: #Organization
קישור למאמר אחר ב-ArchWiki
קישור לדף אינטרנט חיצוני
קישור לman page: intro(1)
דף man הזמין רק במצב לא מקוון: foo(1)
קישור לחבילה בOfficial Repositories: foobar
קישור לחבילה בAUR: foobar^AUR

משתמש root, משתמש רגיל או משתמש אחר

שורות מסוימות נכתבות כך: # mkinitcpio -p linux

לאחרים יש קידומת שונה:

$ makepkg -s

המספר או סימן ה-hash (#) מציין שיש להריץ את הפקודה כמשתמש root, בעוד שסימן הדולר ($) מציין שיש להריץ את הפקודה כמשתמש רגיל.

Note הפקודות המתחילות ב-# מיועדות לביצוע מתוך shell של root, שאליו ניתן להגיע בקלות, למשל, באמצעות sudo -i. הפעלת sudo command ממעטפת ללא הרשאות במקום command ממעטפת root תעבוד גם היא ברוב המקרים, למעט כמה יוצאים מן הכלל בולטים כגון הפניה מחדש והחלפת פקודה, הדורשים בהכרח מעטפת root. ראו sudo#Login shell.

כאשר יש להריץ את הפקודות כמשתמש ספציפי, יוקדם להן שם המשתמש בסוגריים מרובעים, לדוגמה:

[postgres]$ initdb -D /var/lib/postgres/data

משמעות הדבר היא שעליכם להשתמש בכלי להעלאת הרשאות, למשל באמצעות sudo:

$ sudo -u postgres initdb -D /var/lib/postgres/data

יוצא מן הכלל בולט שיש לשים לב אליו:

# כינוי זה גורם ל-ls לצבוע את הרשימה
alias ls='ls --color=auto'

בדוגמה זו, ההקשר סביב סימן המספר (#) מעיד כי אין להריץ זאת כפקודה; במקום זאת, יש לערוך אותה לקובץ. לפיכך, במקרה זה, סימן המספר מסמן הערה. הערה יכולה להיות טקסט הסבר שלא יפורש על ידי התוכנית הקשורה. הסימון של הערות בסקריפטים של Bash במקרה זה תואם ל-PS1 של המשתמש הראשי.

לאחר בחינה מעמיקה יותר, סימנים "מסגירים" כוללים את האות גדולה המופיעה לאחר הסימן #. בדרך כלל, פקודות יוניקס אינן נכתבות כך, וברוב המקרים הן מהוות קיצורים קצרים במקום מילים מלאות באנגלית (לדוגמה, Copy הופך ל-cp).

בכל מקרה, ברוב המאמרים קל להבחין בכך הודות להודעה לקורא:

הוסף ל-~/path/to/file: # כינוי זה גורם ל-ls לצבוע את הרשימה alias ls='ls --color=auto'

הוספה, יצירה, עריכה

כאשר מתבקשים להוסיף ל, ליצור או לערוך קובץ אחד או יותר, הכוונה היא שעליכם להשתמש באחת מהשיטות הבאות.

כדי ליצור או לשנות קבצים מרובי שורות, מומלץ להשתמש ב עורך טקסט. לדוגמה, השימוש בפקודה nano לעריכת הקובץ /etc/bash.bashrc הוא: # nano /etc/bash.bashrc

Note קובצי טקסט חייבים להסתיים בשורת ריק, מכיוון ששורה מסתיימת בשורת ריק. רוב עורכי הטקסט מכניסים שורת ריק בסוף כברירת מחדל.

כדי ליצור או להחליף קובץ באמצעות מחרוזת, ייתכן שיהיה פשוט יותר להשתמש ב-ניתוב פלט . הדוגמה הבאה יוצרת או מחליפה את תוכן הקובץ /etc/hostname בטקסט myhostname.

# echo myhostname > /etc/hostname

ניתן להשתמש בהפניית פלט גם כדי להוסיף מחרוזת לקובץ. הדוגמה הבאה מוסיפה את הטקסט [custom-repo] לקובץ /etc/pacman.conf. # echo "[custom-repo]" >> /etc/pacman.conf

כאשר מתבקשים ליצור ספריות, השתמשו בפקודה mkdir:

# mkdir /mnt/boot

הפיכת הקובץ לקובץ הפעלה

לאחר יצירת קובץ, אם הוא מיועד להפעלה כסקריפט (בין אם באופן ידני ובין אם באמצעות קריאה מתוכנית אחרת), יש להגדיר אותו כקובץ הפעלה, למשל באמצעות:

$ chmod +x script

ראו chmod. יישומים מסוימים, כגון File manager, עשויים לספק ממשקים גרפיים לביצוע פעולה זו.

מקור

יישומים מסוימים, ובפרט Command-line shells, משתמשים בסקריפטים לצורך התצורה שלהם: לאחר שינויים בסקריפטים, יש לבצע source על מנת שהשינויים ייכנסו לתוקף. במקרה של bash, למשל, הדבר נעשה על ידי הרצת הפקודה הבאה (ניתן גם להחליף את source ב-.):

 $ source ~/.bashrc

כאשר הוויקי מציע לשנות סקריפט תצורה כזה, הוא לא יזכיר לך במפורש להריץ את הקובץ, ורק במקרים מסוימים יפנה לסעיף זה באמצעות קישור תזכורת.

התקנת חבילות

כאשר מאמר מזמין אותך להתקין חבילות מסוימות בדרך המקובלת, הוא לא יפרט את ההוראות המפורטות לביצוע הפעולה; במקום זאת, הוא יזכיר פשוט את שמות החבילות שיש להתקין.

Note לעתים קרובות, הקישורים install או installed משמשים להפניה לסעיף זה במאמר.

יש להפעיל את JavaScript כדי שהקישורים הללו יעבדו.
Lynx, הנתמך באופן רשמי על ידי מדריך ההתקנה, אינו תומך ב-JavaScript.

חבילות רשמיות

לגבי חבילות מהOfficial Repositories, תיתקל בטקסט בסגנון:

התקן את החבילה foobar.

משמעות הדבר היא שעליך להריץ:

pacman -S foobar

המאמר pacman ודף המדריך pacman(8) מכילים הסברים מפורטים לניהול חבילות ב-Arch Linux ביעילות.

מאגר המשתמשים של Arch

עבור חבילות מה מאגר המשתמשים של ארצ' (AUR), תראה משהו בסגנון:

התקן את החבילה foobar^AUR.

משמעות הדבר היא שבאופן כללי עליך ללחוץ על הקישור foobar^AUR, להוריד את ארכיון ה-PKGBUILD, לחלץ אותו, לאמת את התוכן ולבסוף להריץ, באותה תיקייה:

$ makepkg -si

Note חבילת-העל base-devel נדרשת לבניית חבילות מה-AUR או באמצעות מערכת הבנייה של ארצ'.

המאמר Arch User Repository מכיל את כל ההסברים המפורטים ואת שיטות העבודה המומלצות לעבודה עם חבילות AUR.

שליטה ביחידות systemd

כאשר מאמר מזמין לבצע פעולה עם יחידת systemd (למשל, שירות), הוא לא יציין את ההוראות המפורטות לביצוע הפעולה, אלא תראה משהו כמו:

Start example.service.

משמעות הדבר היא שעליכם להריץ את הפקודה המתאימה ב-systemctl (start, enable וכו'). לדוגמה:

systemctl start example.service

Tip פקודה בולטת שאינה עוקבת בדיוק אחר התבנית הזו היא systemctl daemon-reload, אותה יש להריץ ללא ארגומנטים.

Note הסעיף systemd#Using units מכיל רשימה מובנית של פעולות זמינות (כגון start, enable, enable and start וכו') עם פקודות ה-systemctl המתאימות להן.

תצורה מערכתית לעומת תצורה ספציפית למשתמש

חשוב לזכור כי קיימים שני סוגים שונים של תצורות במערכת GNU/Linux. תצורה ברמת המערכת משפיעה על כל המשתמשים. מכיוון שהגדרות ברמת המערכת נמצאות בדרך כלל בספריית /etc, נדרשות הרשאות root כדי לשנותן. לדוגמה, כדי להחיל הגדרת Bash המשפיעה על כל המשתמשים, יש לשנות את הקובץ /etc/bash.bashrc.

ההגדרות ספציפיות למשתמש משפיעות רק על משתמש בודד. קבצי Dotfiles משמשים להגדרות ספציפיות למשתמש. לדוגמה, הקובץ ~/.bashrc הוא קובץ ההגדרות הספציפי למשתמש. הרעיון הוא שכל משתמש יכול להגדיר את ההגדרות שלו, כגון כינויים, פונקציות ותכונות אינטראקטיביות אחרות כמו שורת הפקודה, מבלי להשפיע על העדפותיהם של משתמשים אחרים.

Note ~/ ו-$HOME הם קיצורי דרך לספריית הבית של המשתמש, בדרך כלל /home/username/.

קבצי מעטפת נפוצים

Bash ומעטפות אחרות התואמות ל-Bourne, כגון Zsh, גם הן טוענות קבצים בהתאם לשאלה האם המעטפת היא מעטפת כניסה או מעטפת אינטראקטיבית. ראו Bash#קובצי תצורה ו-Zsh#קבצי הפעלה/כיבוי לפרטים נוספים.

משתנים מדומים בדוגמאות קוד

חלק מבלוקי הקוד עשויים להכיל מה שמכונה משתנים מדומים, אשר, כפי ששמם מעיד, אינם משתנים אמיתיים המשמשים בקוד. במקום זאת, הן משמשות כמחליפים כלליים ויש להחליפן באופן ידני בפרטי תצורה ספציפיים למערכת לפני שניתן להריץ או לנתח את הקוד. מעטפות נפוצות כגון bash ו-zsh מספקות השלמת פקודות באמצעות מקש ה-Tab כדי להשלים באופן אוטומטי פרמטרים לפקודות נפוצות כגון systemctl.

במאמרים העומדים בכללי Help:Style/Formatting and punctuation, משתנים מדומים מעוצבים באותיות נטויות. לדוגמה:

Start את dhcpcd@interface_name.service עבור ממשק הרשת המזוהה מתוצאת הפקודה ip link.

במקרה זה interface_name משמש כמחליף למשתנה מדומה בתבנית יחידת systemd. כל תבניות היחידות של systemd, הניתנות לזיהוי באמצעות הסימן @, דורשות פריט תצורה ספציפי למערכת כטיעון. ראו systemd#using units.

ניתן להריץ את הפקודה dd if=data_source of=/dev/sdX bs=sector_size count=sector_number seek=partitions_start_sector כמשתמש root כדי למחוק מחיצה עם הפרמטרים הספציפיים.

במקרה זה, המשתנים מדומים משמשים לתיאור הפרמטרים שיש להציב במקומם. פרטים על אופן איסופם מפורטים בסעיף Securely wipe disk#Calculate blocks to wipe manually, שבו מופיעה הפקודה.

This article or section needs expansion.

Reason: יש לציין דוגמאות נוספות, רצוי מקטגוריות מכשירים אחרות (למשל, אחסון), עם קישורים למאמרים רקע. הדוגמאות נועדו למנוע כפילות של הסברים קיימים במאמרים אחרים. (Discuss in Help talk:Reading (עברית))

במקרה של דוגמאות לקבצים, הדבקת משתנים מדומים בקבצי תצורה אמיתיים עלולה לשבש את פעולת התוכניות המשתמשות בהם.

נקודותיים

ברוב המקרים, נקודותיים (...) אינם חלק מתוכן הקובץ או מתפוקת הקוד בפועל, אלא מייצגים טקסט שהושמט או אופציונלי שאינו רלוונטי לנושא הנדון.

לדוגמה HOOKS=(... encrypt ... filesystems ...) או:

/etc/X11/xorg.conf.d/50-synaptics.conf

Section "InputClass"
...
Option "CircularScrolling" "on"
Option "CircScrollTrigger" "0"
...
EndSection

יש לשים לב, עם זאת, כי במקרים ספורים, שלוש הנקודות עשויות להוות חלק משמעותי מתחביר הקוד: משתמשים קשובים יוכלו לזהות מקרים אלה על פי ההקשר.